במצב של חרדה מופעלות מערכות האזעקה בגוף. מערכות אלו נועדו להתמודד עם איום חיצוני בצורה הטובה ביותר. ההשפעות של המערכות הללו הן-

 

1. הגברת קצב הלב ואספקת הדם לשרירים- על מנת להכין את הגוף לפעולה של בריחה או לחימה. הדבר עשוי להחוות כמו כאבים בחזה, או כאבי ראש. הכאבים נוצרים מהעליה הפתאומית בלחץ הדם. חוויות אפשריות נוספות הן של סחרחורת או חולשה. 

2. נשימות שטוחות ומהירות (נשימות כלב) אשר אמורות להכניס חמצן לגוף.

3. הגברת הטונוס של השרירים על מנת להכין אותם לפעולה.

4. רעידות.

5. הזעה מוגברת על מנת לקרר את הגוף בפעולתו. בגלל ההזעה והרעידות נוצר מצב חוויתי של קור באזורים הפריפריאליים (בידיים וברגליים), ובגלל העלייה בלחץ הדם עלולה להיווצר חוויה של חום בחזה או בראש (למרות שיש מצבים של חיוורון ותחושה סובייקטיבית של קור בפנים).

6. בחילה והתכווצות של הקיבה שלפוחית השתן והמעיים. הנוצרת בשל העברת משאבי האנרגיה לקבוצות השרירים הגדולות. יש הסברה כי הכיווץ של הקיבה והמעיים נועד לרוקן את הגוף ולהקל על פעולתו.

 

בדרך כלל קיים קשר בין התחושות הגופניות, למחשבות ולהתנהגות. רעיון זה בא לידי ביטוי בתרשים הבא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התגובות הפיזיולוגיות גורמות לתחושה נתפסת של פחד ומוזנות ממנה.

 

למרבה המזל, יש לנו יכולת לשלוט בתגובות הפיזיולוגיות של הגוף שלנו ובכך לשדר לגוף ש-"הכל בסדר".

על אף פשטותם, הכלים הפיזיולוגיים משפיעים מאוד על היכולת של הילד לשלוט בחרדה ועל תחושת המסוגלות והשליטה שלו גם בתחומים אחרים.

 

בטבלה למטה מרוכזים הכלים הפיזיולוגיים העיקריים בשפה ברורה שיכולה להיות מובנת גם לילדים.