top of page

הטיפול הפסיכולוגי בילדים שונה מהטיפול הפסיכולוגי במבוגרים במספר מימדים.

המימד הראשון קשור לשלב ההתפתחות בו נמצא הילד. הילד נמצא בתהליך ההתפתחות והבשלה נפשי וקוגניטיבי, והאישיות שלו נמצאת בעיצומה של התפתחות והשתנות. הטיפול בילד חייב לקחת בחשבון הן את תקופת ההתפתחות הנפשית בה הוא נמצא על אתגריה ומורכבותה, והן את היכולת הקוגניטיבית שלו.

המימד השני קשור למצבו של הילד בחלק ממערכת משפחתית.

בשונה מרוב המבוגרים, הילד נמצא במצב של תלות בהוריו ואי אפשר להבין את עולמו במנותק מעולמה של משפחתו.

הילד אינו אי בודד, ומצבו הנפשי קשור לדרמות המשפחתיות ולקשר עם הוריו, אחיו ומשפחתו המורחבת. בשל כך, משפחתו של הילד חייבת להיות חלק מהטיפול בו. בטיפול בילדים, נוצרת על פי רוב, ברית טיפולית בין הפסיכולוג לבין ההורים שהופכים להיות חלק בלתי נפרד מה"צוות טיפולי" שמנהל את הטיפול, חושב על עולמו של הילד ואיך ניתן לעזור לו.

קיימות שלוש צורות עיקריות של שילוב ההורים בטיפול בילד- טיפול דיאדי; הדרכת הורים אחת ל 3-4 פגישות עם הילד; והדרכת הורים ללא מפגש עם הילד. הבחירה בצורת המעורבות של ההורים נעשה בהתאם לגילו של הילד, מצבו, ורצונם של הילד והמשפחה.

המימד השלישי קשור לצורך של הילד להתבטא בפעולה.

בניגוד למבוגרים, ילדים מתקשים לבטא את עולמם הפנימי בדיבור, והשיח איתם על עולמם הפנימי מביא לעיתים לתשובות לא מדוייקות או מרצות. הטכניקה בטיפול בילדים חייבת לכלול עבור דרך משחק (playing) כאמצעי לביטוי עצמי וכצוהר לעולמם הפנימי.

bottom of page