רוני כץ - פסיכולוג קליני מומחה
קיבוץ פלך
פגיעה עצמית ללא כוונה אובדנית (NSSI)
"ברגעים שאין בהם אף אחד, אבל באמת אף אחד, שיקשיב, יבין, ירגיע, ינחם, יחבק...ברגעים האלו הכאב מפלח בעוצמה והיד נשלחת אל הסכין לנחמה, כי הכאב מרגיע כאב אחר, עמוק יותר, וכעת רואים אותו" (נערה בת 5.17).
"אתמול בלילה עשיתי את זה. חתכתי את עצמי; זה היה מדהים. פתאום המתח, הלחץ וכל הכאב שהרגשתי נעלמו כמו ענן עשן, והרגשתי צלולה אחרי חודשים של כאב עצום בפנים" (נערה בת 16).
מתוך "פגיעה עצמית שאינה אובדנית בקרב בני נוער: בשורה על התנהגות אובדנית?" / ד"ר שרית גבעוני כהן
מופיע בתוך הספר "להאיר את הרי החושך" / יוסי לוי בלז
מה זה "פגיעה עצמית"?
פגיעה עצמית היא גרימת נזק לרקמות הגוף באופן חוזר ללא כוונה אובדנית. זה יכול להיות בצורה של חיתוך, הכאה עצמית, כוויה, וכו'.
עד 2013 היה נהוג להתייחס לנושא כאל סימפטום של הפרעת אישיות גבולית או כגורם סיכון לבעיות אחרות בלבד. פגיעה עצמית היא אכן גורם סיכון לאובדנות- בני נוער שפוגעים בעצמם הם בסיכון גבוה פי 3 לנסיון אובדני. עם זאת, ברור כעת שיש בני נוער רבים שפוגעים בעצמם, ומדובר בבעיה חמורה בפני עצמה.
למה זה קורה?
לפגיעה עצמית יש גורמים רבים, אך המחקר זיהה שלושה כמרכזיים- ויסות של כאב רגשי, הפניית תוקפנות כלפי העצמי ויציאה ממצבי ניתוק.
כאשר היכולת לויסות רגשי נמוכה התנהגויות הפגיעה העצמית מהוות ערוץ חלופי להפחתת העוצמה של כאב רגשי ממנו רוצים להיפטר ממנו במהירות האפשרית. החרדה, האשמה, הכעס השנאה העצמית והבדידות מומרים בכאב הפיזי על ידי אקט הפגיעה בגוף.
סיבה נוספת לפגיעה עצמית הנפוצה בעיקר בקרב בנים היא הענשה עצמית. פגיעה עצמית עשויה להיות הפניית כעס המופנה כלפי העצמי כלפי הגוף. בנים המרגישים דחויים ולא מוערכים, מסיקים שהם ראויים לעונש ומביאים על עצמם את העונש בפגיעה עצמית. כך הם מבטאים ומשתיקים את קולות הביקורת והאשמה בטרם תגלה הסביבה את אשר הם "יודעים" על עצמם.
הפגיעה העצמית היא לעיתים גם התמודדות עם מצבים של דיסוציאציה ומצבי קהות רגשית וניתוק. הפגיעה העצמית משמשת כדי לקטוע את הנתק ולהחזיר למציאות.
לפגיעה העצמית יש איכויות ממכרות. ההקלה המהירה שהיא מציעה במצבים של סבל וכאב רגשי, גורמות לה להפוך לאפשרות קלה ונוחה לויסות רגשי. דבר זה בא לידי ביטוי באיור המצורף.
אז מה אפשר לעשות?
טיפול פסיכולוגי. המניעה הטובה ביותר לפגיעה עצמית היא קשר טיפולי ארוך טווח עם דמות טיפול משמעותית אחת. האמון באיש המקצוע מאפשר להפחית בהדרגה את הפגיעה העצמית ולבטא את הרגשות באופן מילולי.
דיווח. בניגוד למיתוס הרווח, בני נוער הפוגעים בעצמם אינם עושים זאת בדרך כלל כדי למשוך תשומת לב. הפגיעה העצמית תעשה על פי רוב בחשאיות, כשאף אחד לא יודע על כך. יש חשיבות לדיווח מהיר ככל האפשר והפנייה לאיש מקצוע.
מה לא עובד? כל התערבות טיפולית שאינה מבוססת על קשר אישי שבו מעודדת הבעה רגשית. טיפול משפחתי, היפנוזה, תרפית הרגעה, דגש פסיכו חינוכי (להסביר למה זה לא טוב), עריכת חוזה "ללא חתכים", הגבלה פיזית וטיפול קבוצתי.
טיפים פרקטיים לשיחה עם נער/ה שאנו חושדים שפגע בעצמו
לא להבטיח סודיות. כאשר מחנך או הורה עורך שיחה עם בן נוער הוא לעיתים נתבע לסודיות. חשוב מאוד לא להתפתות לכך, משום שיש מקרים בהם אתם חייבים להעביר את המידע. אני מציע לומר- "הפרטיות שלך חשובה לי, אבל במקרה קיצוני בו אחשוב שאתה עלול להפגע או לפגוע באחר, יתכן שאצטרך להעביר את המידע".
הקשבה אמפתית. אמפתיה היא היכולת לשים את עצמך בנעלי האחר. להרגיש את רגשותיו ולהבין את נקודת מבטו. הדבר קשור ביכולת להשעות ביקורת ושיפוטיות. לזנוח את הרצון לייעץ ולהכווין, ופשוט להקשיב ולנסות להבין את הדובר. ההקשבה האמפתית היא כלי רב עוצמה שיכול להקל ולחלוק בכאב רגשי.
הערכת אובדנות. פגיעה עצמית עלולה לנבא אובדנות. יש חשיבות לשאול בצורה ישירה אם יש לנער מחשבות לפגוע בעצמו/ ליטול את חייו, וכן על כוונה ותוכנית לכך. בניגוד למיתוס מעורר האימה, הדבר אינו "נותן מחשבות" או דוחף לאובדנות. להפך, מחקרים גילו שהשאלות הישירות מביאות להקלה בעומס הרגשי ולירידה במצוקה.
בניה של תוכנית בטיחות. תוכנית בטיחות שונה מחוזה חתום. היא נבנית בשיתוף עם הנער ומתמקדת בהבטחה לחפש עזרה כאשר הדחף לפגיעה עצמית עולה. תוכנית הבטיחות כוללת הנחיות והוראות ברורות למה עושים במצבי מצוקה.