טיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים

קיבוץ אילון

052-5809873

הפרעת קשב וריכוז 

ADHD

הפרעת קשב היא אחת ההפרעות השכיחות יותר והמוכרות יותר במסגרת בית הספר. היא נעה בין 3% עד 10% ומופיעה בכל שכבות האוכלוסייה, ללא קשר למצבן הכלכלי או החברתי. ועדיין, היא אחת ההפרעות המבלבלות ביותר, הלא ברורות, והסטיגמטיות ביותר.

הציבור הרחב, מוכרת הפרעה זו בציבור הרחב כהפרעה היפראקטיבית, והילדים הסובלים ממנה קרויים 'היפר-אקטיביים'. תפיסה זו שגויה משום שהיא מכוונת את מלוא תשומת הלב להתנהגותו של הילד, ומתעלמת מהקושי המשמעותי, אולי העיקרי, של ההפרעה - הקושי הבסיסי והפנימי להתרכז.

הקושי להתרכז והאימפולסיביות שמלווה אותו משפיעים על תחומים נרחבים בחיי הילד.

שליטתו העצמית של הילד נמוכה יותר משום שהיא קשורה ליכולת לעכב התנהגות המופיעה בעקבות רצון פתאומי; יכולתו של הילד לעיבוד רגשי נפגעת, משום שהיכולת להתבונן במה שעובר עלינו ולהמשיג רגשית דורשת גם היא השתהות וריכוז; לילד יש גם קושי עם תפקוד גופני שדורש ריכוז ורגיעה כמו מוטוריקה עדינה; בתחום הבין אישי הילד סובל מקושי להבין את ההתרחשות החברתית ומתיוג כבעייתי ואלים הקשור להתנהגותו הנובעת לקשיי הויסות שלו.

קשייו של הילד שהופכים להיות ברורים יותר בתקופת בית הספר, מובילים לא אחת להערכה עצמית נמוכה ולתיוג שלו את עצמו ככישלון. דבר זה עלול להיות מועצם כתוצאה מפידבקים שליליים מסביבתו.

תחושת הדחיה וחוסר ההתאמה מובילה אותו לעיתים לעטות על עצמו שריון רגשי הבא לידי ביטוי באלימות פיזית ומילולית, ריחוק, ציניות ויוהרה. תגובה זו, מרחיקה עוד יותר את הילד ומקשה עליו לחוות את עצמו ואת הסביבה בצורה חיובית. התיאור של קשיו של הילד ותגובתו מקלים עלינו להבין מדוע ילדים הסובלים מ- ADHD נמצאים בסיכון גדול יותר להתנהגויות מסכנות בגיל ההתבגרות.

הטיפול בילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז מתחלק לכמה סוגים אשר באים לטפל בפרספקטיבות שונות של הבעיה.

  1. טיפול תרופתי. הטיפול המקובל הוא של תרופות מעוררות כגון ריטלין או אדרל. לטיפול זה יעילות גבוהה והוא גורם לשיפור ניכר בפעלתנות היתר, בקושי הקשבי, בתחום היחסים ובהתנהגות, ובביצועים הקוגניטיביים. החסרונות הבולטים של צורת טיפול זו הם חוסר בהקניית אסטרטגיות להתמודדות עם בעית המוסחות, ותופעות לוואי של התרופות, שיכולות להיות חוסר תיאבון, ולעיתים גם קשיי פסיכולוגיים נוספים כגון חרדה וטיקים. יש להדגיש שהטיפול התרופתי לא מעניק מענה לקשיי הרגשיים שעלולים לנבוע מהבעיה. 

  2. טיפול פסיכולוגי בדגש רגשי. מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי היא לעזור למטופל להבין טוב יותר את מניעיו ואת הדרמה הרגשית בתוכה הוא נמצא, ולספק לילד סביבה מצמיחה ותומכת בה הוא מרגיש שרואים אותו ואת צרכיו הרגשיים. היחסים הנוצרים בטיפול הפסיכולוגי מאפשרים לילד לצמצם את השריון הרגשי שפיתח, ולהתמודד עם רגשותיו. הטיפול הפסיכולוגי מלווה בהדרכת הורים, שמטרתה לסייע להורים לבין את ילדם ולהתמודד עימו.

  3.  טיפול פסיכולוגי בדגש התנהגותי. התערבות התנהגותית מתמקדת בביטוי ההתנהגותי של ההפרעה על ידי מתן כלים לילד ולהוריו. בטווח הקצר, הטיפול ההתנהגותי משפר תסמינים התנהגותיים, כישורים חברתיים ותפקוד אקדמי. ממליצים על טיפול קוגניטיבי סביב רכישת שליטה עצמית, יכולת הסתכלות עצמית ומציאת דרכי פתרון יעילות יותר. אחת משיטות ההתערבות ההתנהגותית היא שיטת ביו-פידבק המאפשרת למטופל אימון על ידי משוב המבוסס על זיהוי תגובות פיזיות כגון טמפרטורת גוף וקצב לב.