טיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים

קיבוץ אילון

052-5809873

גיל הילדות

בעבר נחשבה תקופת הילדות לשלב התפתחות חסר אירועים. חשיבה זו הובילה את פרויד לכנות את התקופה הזו בשם ״גיל החביון״- גיל בו הדחפים המיניים רדומים באופן יחסי עד לגיל ההתבגרות. תפיסתו של פרויד, בייחוד על רקע המרכזיות של הדחפים המיניים ככוח מניע ברעיונותיו, מרמזת על ההשקפה כי לא מתרחשים בתקופה זו אירועים בעלי חשיבות בתחום הרגשי והחברתי.

בניגוד לתפיסה זו, נראה כי בתקופת הילדות מתרחשת התפתחות מכרעת בתחום הפסיכולוגי, החברתי, והקוגניטיבי, התפתחות אשר משפיעה בצורה אדירה על התפקוד והחוויה בתקופה זו, ובשנים שלאחריה. 

בנוסף על ההתפתחות בגיל זה, בשנים האחרונות חלים שינויים תרבותיים- טכנולוגיים רבים אשר תופסים מקום מרכזי בחייהם של הילדים ומעצבים אותם מבחינה קוגניטיבית, פסיכולוגית- רגשית וחברתית. הבנת שינויים אלו ואינטראקציה בין השפעתם לבין היכולות והאתגרים של גיל הילדות היא בעלת חשיבות רבה בעבודתו של הפסיכולוג.

 

התפתחות קוגניטיבית

הכניסה לבית הספר מהווה שינוי מרכזי המתרחש בתחילתו של גיל הילדות- מציפייה להתנהלות משחקית של הילד בתקופת הגן ללמידה רשמית של גופי ידע הנתפסים כבעלי חשיבות חברתית. השינוי זה בציפיות מהילד כפי שהם באים לידי ביטוי במסגרת הלימודית קשור למספר התפתחויות קוגניטיביות משמעותיות המתרחשות בתקופה זו.

אחת ההתפתחותיות המרכזיות היא הירידה במרכוז. מרכוז הוא הנטייה לתפוס את להתמקד בפרט מידע אחד בכל זמן נתון. בגיל הילדות עולה יכולת להשתמש בכמה פיסות מידע שונות בכדי ליצור הבנה שלמה והגיונית יותר של המציאות. הירידה במרכוז מביאה ליכולות חדשות של הבנת סיבה ותוצאה, אשר משפיעות בצורה ניכרת על הילד, על הבנתו את העולם ועל התנהגותו.

שינויים אלו באים בהלימה עם התגברות יכולות ההבנה רגשית. בגיל הילדות משתכללת היכולת להבין כי אנשים אחרים יכולים לתפוס את המציאות בצורה שונה מאיתנו, המודעות לכך שאנשים הם בעלי רגשות, והיכולת להבין או לנבא את רגשותיהם של אחרים (אמפתיה). יכולות אלו מובילות לשיפור ניכר ביכולות החברתיות.

התפתחות משמעותית נוספת היא התפתחות יכולות השיפוט והמוסר. לעומת הילדים בגילאי הגן אשר לא תמיד יכולים להבחין בין טוב ורע ובין שקר לאמת, בתקופת הילדות מתפתח חוש עצמאי ובשל יותר של הבחנה ושיפוט מוסרי. דבר זה, לצד התפתחויות רגשיות חברתיות שיתוארו בהמשך, יובילו את הילד לדעה עצמאית יותר בנוגע להתנהלותם של דברים, ולהתעקשות על עשיית דברים בצורה נכונה וצודקת על פי תפיסתו.

לצד התפתחויות מרשימות אלו, אשר מלוות בשיפור יכולות השימור, הזיכרון והסיווג, חשוב לציין את המגבלות הקוגניטיביות של ילדים בגיל זה. ראשית, למרות ההתפתחויות שתוארו, לילדים חסר הבסיס הרחב של ידע וניסיון שיאפשר להם ליישם את היכולות החדשות בהתנהגותם; שנית, הילדים יתקשו להשתמש במיומנויות החדשות כחלק ממערכת פתרון בעיות רחבה. ולבסוף, ילדים בגיל זה אינם מסוגלים עדיין לחשיבה בשלה על בעיות מופשטות והיפותטיות. מגבלות אלו מביאות לקושי להבין נימוקים וכללים עקרוניים ולוגיים בנוגע לדרך בה אמורים דברים להתנהל, דבר אשר עשוי להקשות על ההורה להסביר את ההיגיון של כללי התנהגות וגבולות, בייחוד על רקע הדעתנות ותחושת העצמאות הגוברת של הילדים.

התפתחות פסיכולוגית

בגיל הילדות השינויים הקוגניטיביים מכשירים את הקרקע להתפתחות תפיסה שלמה ובשלה יותר של העצמי. בשלב זה מופיעה תפיסת ה״עצמי הפסיכולוגי״- תפיסת הילדים את עצמם כמורכבים ממאפיינים פסיכולוגיים- תכונות, מחשבות, יכולות והרגשות. כך, יכול ילד בשלב זה לתאר את עצמו כ״טוב לב״, ״טוב בציור״, ״מצחיק״ וכר. לצד התפתחות זו מופיע ה״עצמי החברתי״- המודעות שהזהות קשורה לבני האדם שמסביבי. הילד יתפוס את עצמו יותר ויותר כחלק ממעגלי שייכות וזהות (קבוצת כדורגל, קיבוץ וכר), וייטה להגדיר את עצמו ואת יכולותיו על דרך של השוואה חברתית- איך אני מתפקד ביחס לאחרים? או חלק ממה אני?.

התפתחות משמעותית נוספת המתרחשת בתקופה זו היא תפיסת העצמי כשייך למין. בגיל זה, הילדים נוטים להתחיל לחלק פעילויות שונות כפעילויות המתאימות או שייכות להיותם בנים או בנות. נטייה זו, ועוצמתה תלויה מאוד בגורמים סביבתיים. קיומה של אם הממלאת תפקידים לא מסורתיים, ופתיחות של הסביבה לתפקוד בצורה שאינה ״מתאימה״ למין הם שני גורמים העשויים למתן את הקיצוניות של ההימנעות מהתנהגויות המזוהות עם המין השני. פסיכולוגים אחדים מסמנים את הפתיחות והגמישות המגדרית כגורם התורם לבריאות הנפשית ולתחושת הביטחון בילדות ובבגרות. 

התפתחות חברתית

בגיל הילדות הולכת חבורת בני הגיל ותופסת מקומם מרכזי בחיי הילדים. התפתחות זו אפשרית על רקע ההתפתחויות הקוגניטיביות והפסיכולוגיות שתוארו קודם לכן- היכולת לתפוס את עצמם ואת האחרים כבעלי ״עצמי פסיכולוגי״ (בעלי תכונות, מחשבות ויכולות); יכולת בשלה ומפותחת יותר להבין את נקודת המבט הצרכים והרגשות של האחר; ויכולת בשלה יותר לבטא רגשות ומשאלות במילים במקום במעשים.

האינטראקציה החברתית של קבוצת השווים מאופיינת בכמה היבטים. ההיבט הראשון הוא יצירתן של חברויות נאמנות יותר, ורשתות חברתיות. החברויות הופכות להיות מורכבות יותר, ומתפתחת יכולת להתמודד עם ריבים וסכסוכים עם החברים. היבט נוסף שמתפתח הוא הדבקות בנורמות של קבוצת השווים. קבוצת השווים נתפסת ככזו שיש בה כללי התנהגות ברורים אשר יש לשמור עליהם. אחד מכללי ההתנהגות האלו הוא השוויון- התפיסה כי לכל אחד מגיע חלק שווה. דבר זה עשוי לבוא לידי ביטוי ביכולת לתפוס את החשיבות של משחק ״בתורות״ בו כל אחד מקבל מקום. עוד היבט של החיברות הוא הנטייה של חבורות להיות חד מיניות, ושמירת הגבול בין בנים לבנות. ילד אשר עובר את הגבול בין קבוצת הבנים לקבוצת הבנות זוכה ללעג מקבוצתו, וילד אשר נוטה לעבור לעיתים קרובות גבול זה יהיה אהוד פחות בקרב ילדים אחרים.

המרכזיות והחשיבות של קבוצת השווים בשלב זה מולידה גורם סיכון חדש ומשמעותי- החרם. לא כל הילדים זוכים למידה שווה של אהדה בקבוצת השווים וילדים אחדים עשויים אף להיות מנודים מהקבוצה. סיבה אפשרית לדחייתו של ילד עשויה להיות הקושי שלו לקרוא את הסיטואציה החברתית ונטייה לבטא בהתנהגות את רגשותיו בדרך של תוקפנות.

צידה השני של המרכזיות של קבוצת השווים, היא היכולת המוגברת להשתמש בקבוצה ככלי חינוכי בחיזוק התנהגויות של תמיכה, עזרה הדדית וחינוך ערכי. בהקשר זה חשוב לכתוב, כי למרות הנטייה לפעילות בקבוצת השווים, הנורמות של הקבוצה והתנהלותה מושפעות מאוד מגורמי תרבותיים חינוכיים. לדוגמה, הנטייה שתוארה למעלה להשוואה חברתית בהגדרת הזהות של הילד מושפעת מאוד מהתרבות בה חי הילד. ילד המתחנך בתרבות תחרותית עשוי להשתמש בהשוואה חברתית כדי לבחון מי את הצלחתו במשימה ביחס לביצועיו של ילד אחר ואילו ילד אשר מתחנך בתרבות תחרותית פחות עשוי להשוות את ביצועיו לאחר כדי לבחון מידת

קרבתו להשתלטות על משימה.