הטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי מתמודד עם החרדה בכל המישורים-

במישור הגופני- נלמדות טכניקות שונות כדי לשלוט במידה מסויימת ברמת העוררות הגופני הנלוות לחרדה. טכניקות אלו עוזרות לילד לקבל תחושת שליטה בתגובותיו הגופניות. תחשות שליטה שעשוייה לעזור מאוד בהתמודדות עם החרדה גם במישורים האחרים.

במישור המחשבתי- קוגניטיבי- נלמדות טכניקות שונות להתמודד עם המחשבות השליליות. אחת הטכניקות הנפוצות היא ליצור שורה של מחשבות מתחרות למחשבות השליליות- כגון- "המצב לא נעים, אבל נסבל", "לא מתים מזה", "יש לי תוכנית איך להתמודד", "החרדה עולה ואחר כך יורדת" וכו'. המחשבות המתחרות אינן מבטלות את המחשבות המפחידות אבל יוצרות מרחבי חופש אשר יכולות לאפשר תגובות אחרות זולת מנוסה והימנעות, והן מאפשרות למטופל להשאר במצבים מאיימים ולהתמודד איתם. המטופל גם לומד לאמץ עמדה מתבוננת כלפי המחשבות המאיימות ובכך ליצור מרחק רגשי מהן, אשר מאפשר לו להתמודד איתן.

במישור ההתנהגותי- בהפרעות חרדה נוצר מעגל המזין את עצמו בשל תגובות ההימנעות- מי שנמנע אינו יכול להתרגל למצב המאיים כיוון שהוא נמנע ממנו, מצב היוצר "ניפוח" של הפחד מהמצב בעיני הסובל מחרדה. בחלק ההתנהגותי של הטיפול נעשה מיפוי של הסיטואציות המפחידות מהן נמנע המטופל, תוך יצירת היררכיה של המצבים המאיימים לפי עוצמת החרדה הצפוייה בהם. לאחר מכן, נעשית חשיפה הדרגתית למצבים המאיימים האלו. לאט לאט, מוחו של המטופל מתרגל למצבים המאיימים כאשר הוא קולט שהמצבים המפחידים אינם מסוכנים, תהליך אשר קרוי הביטואציה. כך, בהדרגה, המטופל נפגש עם המצב המאיים ולומד להתרגל אליו.